האדם החושב

האדם החושב:

אדם חושב שיש לו היכולת לעבור את החיים בשלום. והוא רק חושב.

אדם חושב שמספיק ללכת על קצות האצבעות בשביל לעבור את החיים בשלום. וזה מספיק?

אדם חושב שאם התגלתה בעיה אז כולם רצים לעצור אותה. וזה טעות נפוצה.

הבעיה או האירוע יכולים לנבוע ממקור שרש אחר. הנטיה היא להאמין שמה שרואים או מה שחוות הדעת מספקת היא האמת. ולא מבינים, הכל אחיזת עיניים. לעיתים בעיה היא שרש הרע ולעיתים בעיה היא רצון לצמיחה. לך תבחין בהבדל.

אם מתגלה בעיה אז מהו הפתרון?

הפתרון הוא האמת העומדת מאחורי הבעיה.

נאמר שסבתא צעירה מתגעגעת לילדה ונכדיה. היא רואה סבתא מולה המטפלת במסירות בנכדיה ומיד היא מציפה את עצמה בדמעות. וזה רק החלק הראשון. הכאבים שצצים בחזה מאוחר יותר מציפים את רגשותיה והיא בטוחה בגעגועיה. הענין הוא לא רגשותיה החמים, הבעיה היא הכיוון אליו היא חותרת.

כיוון רגשותיה מהלך עליה אימים והיא צפוייה לאהוב תחת סבל את נכדיה.

האם נכדיה יאהבו אותה באותה דרך שהיא הולכת ויאמצו להם את דרכה – להיות חולים עליה תרתי משמע?

אני בטוח שלא לכך היא התכוונה. יוצא שלמעשה כאביה הינם סימפטום שרש הנעוץ במקום אחר ומסיבה אחרת היא קישרה אותו עם רגשות חמים. כלומר, היא בנתה מגדל על מים בוציים.

אהבה כמו באהבה יש לנהוג ברחמים ובכבוד הדדי. ברגע שהענין מקבל זהות אחרת מדובר בחולי. ואם בזה מדובר, כדאי שהחולה האוהב יתרחק משום שהדבר רק מדביק את האהוב במחלתו הוא.